החלטה בתיק ת"א 2035-08

1.         לפני בקשת התובעת 1 (להלן - המבקשת) למתן צו למינוי כונס נכסים אשר יתפוס את החזקה בנכס הידוע כ"מלון פטרה", המצוי בשער יפו בירושלים, ינהלו, ימנע דיספוזיציות או עסקאות בנכס, יבטל דיספוזיציות או עסקאות שנעשו בו לאחר החלטת בית המשפט מיום 10.1.08, וימנע כל שינוי במצבו המשפטי של הנכס. כן נתבקש בית המשפט ליתן כל סעד אחר כפי שימצא לנכון על מנת להבטיח את זכויות המבקשת בקשר עם הנכס. הבקשה הוגשה במסגרת תביעתה של המבקשת לאכיפת הסכם לרכישת זכויות החכירה בנכס, שכרתה, על פי הנטען, עם המשיבה 2, הפטריארכיה היוונית-אורתודוכסית של ירושלים.

2.         הבקשה נסמכת על טענת המבקשת כי המשיבים הפרו שתי החלטות של בית המשפט, האחת מיום 10.1.08, והשניה מיום 17.4.08, אשר ניתנו בראשית ההליך המשפטי בעקבות בקשת המבקשת לסעדים זמניים. ההחלטה מיום 10.1.08 מתייחסת לנתבעים 2-3 (המשיבים 1-2 בבקשה זו), ונוסחה כדלהלן:

"רשמתי לפניי את הצהרת המשיבים 2 ו-3 [המשיבים 1 - 2 בבקשה שלפני] לפיה אין להם כוונה לעת הזאת לבצע כל דיספוזיציה ו/או עסקה לגבי הנכס נשוא הבקשה. ככל שתהיה כוונה כזאת, יודיעו על כך המשיבים 2-3 בכתב לבית המשפט ולב"כ יתר הצדדים 30 יום מראש" (להלן - ההחלטה הראשונה).

ההחלטה מיום 17.4.08, מתייחסת למשיבות 3 -4 בבקשה שלפני, ונוסחה כדלהלן:

ניתן בזה תוקף של החלטה להצהרת והתחייבות המשיבות 5 ו-10 [המשיבות 3 - 4 בבקשה שלפני] לפיה לא תבוצע בנכס נשוא תיק זה כל עבודת בניה או שיפוץ בטרם תינתן על כך הודעה בכתב 14 ימי עבודה מראש לבית המשפט עם העתק לב"כ המבקשת" (להלן - ההחלטה השניה).

המשיבות 3 ו-4 הן, על פי הצהרת המשיבים 1-2 והצהרותיהן שלהן, הדיירות המוגנות בנכס. התביעה הוגשה במקורה גם נגד המשיבות 3 ו-4, אולם בדיון שנתקיים ביום 1.12.09, נמחקה, בהסכמה, התביעה נגדן, בכפוף לכך שפסק הדין שיינתן ע"י בית המשפט, בכל המתייחס לזכויות המבקשת בנכס, יחייב גם את המשיבות 3-4, וכי שתי ההחלטות שהובאו לעיל תעמודנה על כנן עד למתן פסק הדין.

3.         לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, לרבות טענותיהם המשלימות כפי שהועלו בדיון שנתקיים ביום 21.2.13, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

ראשית, לא הובאה כל ראיה, ולו לכאורה, להפרת ההחלטות שבדיון. אשר להחלטה השניה, זו מורה למשיבות 3-4 להודיע לבית המשפט ולמבקשת בטרם תבוצע עבודת בניה או שיפוץ בנכס. להוכחת הפרת ההחלטה, הציגה המבקשת הכרעת דין של בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים המרשיעה את המשיבה 4 ואת מר עווד סעיד בביצוע עבודות בלא היתר בנכס (נספח י"ח לבקשה). עיון בהכרעת הדין מעלה כי זו מתייחסת לעבודות שבוצעו בין השנים 2004 עד 2007, לפני מתן ההחלטה נשוא הדיון, אשר על רקען הוגשה בשעתו הבקשה לסעדים זמניים. אשר להחלטה הראשונה, זו מורה למשיבים 1-2 להודיע לבית המשפט וליתר הצדדים מראש על כוונה לבצע דיספוזיציה או עסקה בנכס. בתשובתם לבקשה הצהירו המשיבים 1-2 כי לא היתה להם כל כוונה לבצע דיספוזיציה או עסקה בנכס, ולפיכך גם לא הודיעו דבר. ואכן, גם בענינה של החלטה זו, לא הובאה כל ראיה, ולו קלושה, כי המשיבים 1-2 הפרו את ההחלטה וביצעו דיספוזיציה או עסקה בזכויותיהם בנכס, מבלי להודיע לבית המשפט ולצדדים. להוכחת ההפרה הצביעה המבקשת על מסמכים שונים בהם טוענת המשיבה 4, הדיירת המוגנת בנכס, טענות סותרות לגבי מיהות המחזיק בנכס, ובין היתר, על הסכם שערכה עם עירית ירושלים בשנת 2007 לצרכי ארנונה,  בו הצהירה כי החזקה בנכס מצויה משנת 1999 בידי חברת פטרא הוטל ניהול בתי מלון בע"מ. מסמכים אחרים מעלים טענות של חברת אלפטרא אירוח תיירים בע"מ כי היא המחזיקה בנכס. יוסף כי בעלי השליטה בשתי החברות האמורות, הם מר עווד סעיד ומר חאזם סעיד, לגביהם נטען ע"י המשיבה 4, בראשית ההליכים, כי הם מנהלים מטעמה את הנכס. בתשובתה לבקשה טענה המשיבה 4 כי הנכס מנוהל, עוד משנת 1999, ע"י חברת פטרא הוטל, וכי מעולם לא העבירה את זכויות הדיירות המוגנת לחברת אלפטרא אירוח. כך או אחרת, אין בראיות שצורפו לבקשה כדי להקים בסיס לכאורי להפרת החלטת בית המשפט ע"י המשיבים 1-2. ככל שהבקשה מכוונת למשיבות 3-4, ההחלטה הראשונה אינה מתייחסת אליהן. המשיבות 3-4 אף אינן עוד בעלות דין בתביעה זו, וככל שיש לנקוט נגדן הליך כלשהוא בסוגיית החזקה בנכס, לא ניתן לנקטו במסגרת ההליך שלפני.

שנית, הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר המצביע על העדר כל דחיפות בבקשה. המבקשת לא ציינה בבקשתה מתי נודעו לה העובדות שבבסיס הבקשה, והסתפקה בציון כי אלו נודעו לה "לאחרונה ובאקראי" במסגרת הליכים משפטיים אחרים (בע' 2 לבקשתה). עיון בנספח י"ב לתשובת המשיבים 1-2, כתב הגנתה של המבקשת בהליך אחר המתנהל בין הצדדים, מעלה, כי כבר ביום 1.12.11 ידעה המבקשת על טענותיהם של עווד סעיד וחאזם סעיד כי הם מחזיקים בנכס, וכבר אז טענה כי ככל שכך הדבר, הם מחזיקים בו שלא כדין, בניגוד לעמדת המשיבים 1-2, ובניגוד להחלטה מיום 10.1.08 (ס' 7-8 לכתב ההגנה. ור' גם נספח י"ג לתשובת המשיבים 1-2). חרף זאת בחרה המבקשת להשלים עם הנטען ולא נקטה כל הליך. כידוע, על המבקש סעד זמני מוטלת החובה לשכנע את בית המשפט כי דוחק הנסיבות מצדיק את הצורך בהתערבותו המוקדמת עוד בטרם בירור התביעה וקביעת זכויות הצדדים. התמהמהות המבקשת בהגשת בקשתה סותרת את טענתה שהצו חיוני ושנתינתו אינה סובלת דיחוי.

שלישיתולמעלה מן הדרוש יצוין, כי לא צורפו להליך המחזיקים, על פי הנטען, בנכס, אשר זכויותיהם עלולות להיפגע מן הצו שנתבקש (חברת אלפטרא אירוח וחברת פטרא הוטל).

4.         רק להשלמת התמונה יצוין, כי המשיבה 3 לא הגישה תשובה לבקשה. עו"ד גנאים שייצגה בעבר ואשר לו הומצאה הבקשה, מסר כי אין הוא מייצגה עוד וביקש כי הבקשה תומצא ישירות למשיבה 3. המשיבה 4 הגישה תשובה לבקשה, שאינה נתמכת בתצהיר. בא כוחה,  עו"ד ארשיד, טען כי מפאת מצבה הבריאותי של המשיבה 4, החולה בסרטן, לא היה באפשרותו להיפגש עמה ולערוך תצהיר מטעמה. לפיכך ביקש, כי יוארך המועד להגשתו. נוכח מסקנתי כי יש לדחות הבקשה מן הטעמים שפורטו לעיל, לא ראיתי צורך להיעתר לבקשות. מטעם זה, אף לא ראיתי להיעתר לבקשת המבקשת להורות על זימונם לעדות של מר עווד סעיד ומר חאזם סעיד, בעלי השליטה בחברות אלפטרא אירוח ופטרא הוטל.

5.         הבקשה נדחית.

המבקשת תשלם את הוצאות הבקשה בסך 10,000 ש"ח למשיבים 1-2, ובסך 5,000 ש"ח למשיבה 4.

מזכירות בית המשפט תמציא ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום,  י"ד אדר תשע"ג, 24 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: